Money-knights |

סוללים דרך חדשה – חירות פיננסית לפי דרישה!

שיטת השקשוקה, חגורות בטיחות וריביות צבורות: השווקים הזרים בעיניים ישראליות

Wednesday 16 כDec, 2009

השקעה בשווקים זרים:

בבואנו להשקיע בשווקים זרים, ששונים מהותית מהשוק הישראלי, יש לקחת מספר דברים בחשבון. ראשית, השווקים בחו”ל שונים מאוד מהשוק בארץ במובן הזה שהם מקצועיים הרבה יותר, כלומר אין בהם את אותה האווירה ה”חפיפניקית” שיש בשווקים הישראליים. בנוסף הרגולציה שם מסובכת ומסועפת הרבה יותר מאשר בישראל, בה ישנם מספר מוסדות מרכזיים ומספר ניירות ערך מרכזיים, אולם אין את המגוון המסועף שיש בשווקים הזרים. כמובן שישנן אופציות משמעותיות לרווח ביתר או במדד 75, אולם ההתרחשות המרכזית היא במעו”ף. קל להבין זאת דרך עיניים של משקיעים זרים, שבבואם לישראל לא מתמקדים בהנפקות אזוטריות אלא במניות של החברות המובילות במשק. אפשרויות ההשקעה בשווקים הזרים רבות ומגוונות, ובהתאמה גם פוטנציאל הרווח גבוה יותר מאשר בישראל (או ההפסד, בתרחיש האופטימי פחות).  

ההבדלים בין השוק הישראלי לשוק הבינלאומי:

“שיטת השקשוקה” היא סרטו של מיקי רוזנטל על ההון-שלטון בישראל, ועל השיטה המובנית בה נעשים עסקים בארץ. קשה יהיה לשנות את אופיו של השוק הישראלי, ששורשי התנהגותו נטועים עמוק בהיסטוריה החברתית של המקום. הנפוטיזם, שיטת “החבר מביא חבר” והאלתורים והקומבינות שכה אופייניות לדמות הצבר הארצישראלי מאפיינות גם את שוק העסקים המקומי. בנוסף, המבנה האוליגרכי בו בנוי השוק, בו מספר משפחות חולשות על המערך הכלכלי, אינו כה ברור ומובחן בשווקים הזרים. ראשית הדיפרנציאציה של המוצרים והמכשירים הפיננסיים עצומה בגודלה, הקונגלומרטים המשמעותיים גדולים וותיקים יותר מאשר בארץ, וככלל כול התפיסה של תיק ההשקעות שונה מאשר בישראל. בשווקים הזרים בדרך כלל ההשקעות הן לטווח ארוך, פנסיה של ממש עבור המחזיק, כשבארצות הברית, למשל, ניירות ערך של החברות הגדולות מחלקות רווחי הון או דיבידנדים למחזיקים. לאורך זמן הנתון הזה משמעותי ביותר, מכיוון שהוא מייצר סוג של הכנסה קבועה עבור הבעלים של נייר הערך. בנוסף, בעל הניירות מחזיק במניות הכול אמריקאיות שלו למשך שנים, מתוך התפיסה (הלא תמיד נכונה) שערכן יעלה באופן ליניארי. כול הנתונים הללו כמובן נכונים בתנאי מעבדה, כשבמציאות ההפכפכה של השוק הכול יכול לקרות- מקריסה טוטאלית של ניירות דוגמת ליהמן ברדרס, ועד להכפלות אקספוננציאליות של הקרן שהושקעה. עם זאת אנסה להתמקד במבנה של ההשקעה ולא בהכרח בספקולציות הנלוות.

 שיטת הריבית הצבורה:

כמו כן נהוגה בחו”ל שיטה שרק כאשר משקיעים זרים הגיעו לארץ ודרשו אותה היא החלה להיות רלוונטית: שיטת הריביות הצבורות. נכון שגם היום בישראל ישנם ניירות שמחלקים דיבידנדים, אולם כפי שהוסבר בפסקה הראשונה כל שיטת ההשקעה בחו”ל שונה בתכלית ובנויה אחרת לחלוטין. הריבית הצבורה בניירות אלו מהווה חלק אינטגראלי וקריטי מהמוצר, ונתפסת כחלק מהותי מהסיבות להשקיע בו או לא. כאמור, כל תפיסת ההשקעות היא שונה, והיא אינה מכוונת בהכרח להשגת תשואות גבוהות בטווח הקצר ביותר, אלא ביצירת אסטרטגיה פיננסית שמותאמת לצרכים של בעל הנייר. הנייר עצמו מחלק דיבידנד קבוע במועדי פירעון קבועים מראש, מתוך אחוז ריבית שנקבע מראש, ומייצר לנו הכנסה קבועה ונוחה בעבור הניירות שרכשנו. למעשה יש כאן הבטחת הכנסה מסוימת, שמאפשרת לנו כקונים של הנייר להתייחס אליו יותר כאל מוצר להשקעה מאשר כהון/סיכון או כנייר ספקולטיבי שעליו אנחנו מנסים להרוויח כמה שיותר. למעשה שיטת הריביות הצבורות מאפשרת לנו לשלוט טוב יותר בכסף שלנו, ולתכנן את ההשקעה שלנו לטווח ארוך. בשיטת הדיבידנדים אנחנו יכולים ליהנות מעלייה ליניארית באחוז הריבית, ומהכנסה קבועה שנכנסת לחשבוננו על חשבון המנפיק. כמובן שתמיד צריך לקחת בחשבון שניירות יכולים להימחק או ליפול, אולם בסך הכול השקעה כזו תניב לנו באחוזים תשואה עודפת על זו שיעניק לנו הפיקדון הממוצע. 

 סיכום דבר – התחלה חדשה:

המוסדות מולם נעבוד וניירות הערך אותם נקנה או נמכור יהיו בדרך כלל ברמה גבוהה יותר מזו המקובלת בארץ, כשגם התשואות במקרה של הניירות או השירות במקרה של המוסדות יהיו בהתאם. צריך לזכור שבישראל השוק מצומצם יחסית, ומורכב בעיקר מכמה מניות של חברות דומיננטיות ומכול השאר ביתר, במדד 75 וכולי. קשה מאוד למדוד את השוק הישראלי באותם הכלים שנמדוד את השוק בחו”ל. אין שום קשר, מלבד אולי בעקרונות הבסיסיים בין שני השווקים. הרמה בשוק בחו”ל גבוהה יותר מכול הבחינות, והמחירים בהתאם. צריך לזכור תמיד שאיש אינו מבטיח לנו רווח או הפסד, ושאי הוודאות היא חלק קריטי ונתון עובדתי במשוואת ההשקעות. נכון שלעיתים הסיכון מחושב, שבקרנות גידור למיניהן מצליחים לייצר טכניקות שמגינות על המשקיע מהפסדים, אולם עדיין איש אינו יודע מה צופן בחובו העתיד. ליהמן ברדרס היה בנק של 180 שנה לפני שקרס, ונחשב להשקעה רציונאלית וסולידית, שתניב תשואה וודאית, ליניארית ובטוחה. לאחר הפסדים שנגרמו עקב משבר הסאב-פריים וקריסתו של הבנק, ניירות הערך של המוסד המפואר הזה משוערכים היום באפס. זהו לקח חשוב עבור כול מי שרוצה ובוחר להשקיע בשוק ההון, באותה מידה שניירות אזוטריים יותר או פחות יכולים להכפיל את עצמם במספר ימים (וגם כאן הדוגמאות רבות מספור). כמו בכול דבר אחר, עדיף להשתתף בזהירות במשחק מאשר להימנע ממנו באופן חרדתי או מצד שני להתנפל ללא מורא על אג”ח זבל. בדומה לנהיגה במכונית, דבר שמבחינה סטטיסטית הוא מסוכן לאין שיעור מדברים רבים אחרים, הרי שלא נוותר לחלוטין על הרכב אולם לפחות נחגור חגורת בטיחות בשעת הנסיעה. העיקרון בשוק ההון דומה, ואולי גם בתחומים אחרים בחיים: לא לוותר על ההתנסות והאפשרות, ולהתמודד עם האתגר, אולם לעשות זאת בצורה מושכלת שתניב לנו תשואה מקסימאלית ונזק מינימאלי.

 

*** תוספת – King A (אלון)

כתבה זו שפורסמה ע”י עודהון הינה רק פתח דבר בסדרה של כתבות בתחום זה – השקעה בשווקים בינלאומיים וההבדלים בין השווקים הבינלאומיים לשוק בישראל. אתר Maney-Knights שמח לצרף לשרותיו אביר חדש זה ומקווה שבימים שיגיעו עודהון יוכל לתרום עוד רבות מידיעותיו לאתר ובכך לאפשר לכם הקוראים להרחיב ולהעמיק את ידיעתיכם הפיננסיות והכלכליות.

אתר Maney-Knights מחפש אבירים נוספים שישתפו את הקוראים בידע ובמידע שלהם, אם את/ה חושבים שיש לכם מה לתרום למבקרים ולחברים באתר אתם מוזמנים לפנות לאתר. הפרסום באתר עובר ביקורת ויכול להתבצע גם בעילום שם (כפי שעושה עודהון).

נ.ב – לא לשכוח להגיב לכתבה זו ולברך את עודהון על הצטרפותו לאתר Maney-Knights, כמו כן ניתן להעביר בקשות למידע נוסף וצורך במיקוד עבור הרחבת הידע הפיננסי האישי שלכם בתחום השווקים וההשקעות הבינלאומיות באמצעות השארת תגובה לכתבה זו… 

ניתן לשתף או לשלוח במייל כתבה זו באמצעות לחיצה על הכפתורים, או להמשיך לקריאה של הכתבה האחרונה שפורסמה באמצעות לחיצה על הקישור הבא

אנו לאחר החגים ומתקרבים במהירות לשנת 2012, אך רגע לפני, כפי שכבר נכתב בצאט ובפורום באתר שחקן מעוף בשבועיים האחרונים – אני רוצה לעשות סקירה קצרה על מספר ניירות מדוברים.
כמובטח, לאחר תקופת החגים ולמרות העליות שכבר נרשמו יש מספר ניירות שמחירי השוק שלהם עדיין אטרקטיביים, בכתבה זו נסקור כמה מהם. להמשך קריאה לחץ כאן

הוספת תגובה

התגובה