כמובטח, לאחר תקופת החגים ולמרות העליות שכבר נרשמו יש מספר ניירות שמחירי השוק שלהם עדיין אטרקטיביים, בכתבה זו נסקור כמה מהם.

מצב השוק לקראת 2012

מצב השווקים בעולם, התנודתיות וחוסר הידיעה לגבי המשך התקדמות השווקים המתפתחים, יציאת אירופה ממשבר החוב והעמקת המיתון האפשרי בארה”ב – כולם מהווים נורות הזהרה למשקיעים בכלל ולמשקיעים בישראל בפרט, שכן השוק בישראל נגזר בהיבטים רבים ממצב השווקים הגדולים בעולם.

אך בין חששות המשקיעים המלובים ע”י העיתונות הכלכלית לבין ביצועי החברות נראה כי אין קשר הדוק בימים אלו – ולכן באופן כללי, המחירים לדעתי זולים, גם אם בטווח הקצר ייתכנו ירידות נוספות.

לכן כאשר אנו באים לבצע השקעה בימים אלו נדרש מאיתנו להסתכל על הטווח הארוך ולהתמקד בחברות בעלות הון עצמי שבה לידי ביטוי בנכסים ממשיים, וכן חברות בעלות תזרים חיובי שנובע מנכסים ממשיים.

בנוגע להשקעה במניות עם הסתכלות על 2012 ומעבר לכך, ניתן למצוא היום בשוק, אפילו לאחר התיקון הנוכחי, לא מעט חברות במחירים נמוכים בהשוואה להיסטוריה. מחירים אלו יכולים להטעות שכן פעמים רבות לא מדובר באותה חברה כלל שכן מבנה חברות רבות השתנה כאשר נתחים מעותיים מתוכם נמכרו במסגרת המשבר הגדול שפקד אותנו לפני שלוש שנים והגלים שבאו בעקבותיו.

אגחים להשקעה:

כמי שמאמין בהשקעה באגחים לגריפת רווח הון ולא בהכרח להמתנה לתשלום בפועל מדובר בימים “טובים” להשקעה. אגחים רבים איבדו ממחירם ותשואתם התנפחה מעבר לסיכון אותם הם משקפים בפועל.

מעריב אגח ד’

למרות המצב הפיננסי הגרוע של החברה ולמרות בקשת זימון אספת האגח והקשיים שעוד החברה תצטרך להתמודד איתם בעתיד – אסור לשכוח כי בסופו של דבר עיתון הוא השקעה אסטרטגית ומטרת הבעלים, במקרה הזה דסק”ש בניצוחו של מר. נוחי דנקנר, אינה בהכרח רווח בשורה התחתונה. אין לבטל את ההשקעה הגדולה שבוצע בחברה בהינף יד ואם ללמוד מההיסטוריה גם כאשר על פי מרבית התחזיות בשוק תשלום האגח לא היה צריך להיות מבוצע – התשלום בוצע בפועל, אפילו במסגרת החלפת האגח בהסדר הרווח ההוני שנרשם למשקיע היה גבוה.

מעריב אגח ד’ (7440100) – מחיר שוק כ-70 אגורות, תשואת שוק מעל ל-16%, מחיר ראלי – 80 אגורות, פוטנציאל הרווח – 14%.

פטרוכימיים – סדרות החוב

סדרות החוב של פטרוכימיים סובלים מתמחור נמוך ונפגעו במחירי שוק במידה רבה בעקבות גל הירידות האחרון. מצב החברה עומד בקריטריונים הרשומים מעלה ולכן נתפסת כמועמדת טובה להשקעה הן לטווח קצר בהנחת המשך המגמה החיובית והן לטווח ארוך בהתחשב ביכולותיה של החברה ובפריסת החוב.

כאשר באים להשקיע באגח של חברת פטרוכימיים חשוב להבין את השוני הרב הקיים בין 5 הסדרות השונות של החברה (ישנה סידרה שישית שהינה מוסדית):

פטרוכימים אגח ו’ וכן אגח ה’ נסחרות אומנם בתשואה גבוהה מהסדרות האחרות של החברה (כ- 30%) אך סדרות אלו נמצאות במדרג הסיכון הגבוה ביותר וזאת בגלל לוח הסילוקין שלהן וחוסר בבטחונות.

סדרות פטרוכימיים אגח ב’ ו- ג’ אומנם בעלות מח”מ ארוך יותר (משני הסדרות הראשונות שצויינו), אך יש להם בטחונות משועבדים (מניות בז”ן) ולכן הן נסחרות בתשואה נמוכה יותר של כ- 12%.

בנוסף לכך, פטרוכימיים אגח ד’ הינו גם בעל מח”מ/לוח סילוקין טוב יותר (משלם לפני כולם) וגם בעל בטחונות ולכן נסחר בתשואה ברוטו של כ- 5%, תשואה שנמוכה מתשואת הקופון של הנייר ולכן מחיר השוק שלו אף גבוה ממחיר הפארי!

האם יש סיכון בהשקעה באגחים של חברת פטרוכימיים בעלי התשואה הגבוהה?

ברור שקיים סיכון כולשהו… וכן במידה והחברה לא תשלם לסדרה ד’ בזמן הדבר יכול לגרור פרעון מוקדם שיגיע להסדר ואף פרוק – בתרחיש זה הסדרות הלא מבוטחות יהיו אכן שוות הרבה פחות מערכן הרשום ואף פחות מהמחיר הנוכחי!

אך ביחס לסיכון-סיכוי – הערכה שלי היא כי הסיכוי עולה על הסיכון!

מי שרוצה לצמצם למינימום את הסיכון יכול ללכת על המדרגה האמצעית, בה לאגחים יש בטחונות מסויימים (לא מלאים ובעלי תלות בערך מנייה – שגם היא יכולה להשתנות). אומנם מדובר בתשואה רשומה נמוכה יותר, אך הפוטנציאל לרווח הוני לא נמוך בסדר גודל – בעוד הסיכון כן – כך שיש בכך עסקה משתלמת ביותר.

כמובן שהתנודתיות הגדולה בשוק בימים אלו יכולה להביא בטווח הקצר להפסדים (ויש לקחת את זה בחשבון), אך מי שמשקיע לטווח ארוך (וזו האסטרטגיה הנכונה בימים אלו לדעתי), סביר כי יראה רווחים. בכל מקרה השקעה מסוג זה צריכה להיות במעקב שכן נתונים יכולים להשתנות עם מידע חדש שיזרום לשוק.

פטרוכימיים אגח ב’ (7560048)- מחיר שוק כ-80 אגורות, תשואת שוק כ-10%, מחיר ראלי – 95-100 אגורות, פוטנציאל רווח – 20-25%.

פטרוכימיים אגח ג’ (7560055)- מחיר שוק כ- 73 אגורות, תשואת שוק כ-12%, מחיר ראלי 80-83 אגורות, פוטנציאל רווח – 10-13%.

אלביט הדמיה

למי שמחפש תשואות גבוהות באמת לעומת זאת – יכול עדיין למצוא אותם בניירות של אלביט הדמיה.

כלל הניירות הסחירים של החברה, הן המנייה והן סדרות החוב השונות, נפגעו במידה רבה בגלל הסתבכות הבעלים, מר מרדכי (מוטי) סיזר, כאשר הדבר אומנם יכול לייצג את מצב החברה בצורה עקיפה ואף להשפיע על ביצועיה בטווח הארוך במידה מסויימת, אך בהחלט לא במידה שבה מחיר הניירות ירד, ואכן אנו רואים תיקון יפה שכבר התחיל בימים אלו.

האגחים של החברה אומנם נסחרים עם תשואות של 25% ויותר, אך פוטנציאל הרווח ההוני שבהן גובל ב-50%!

כאשר יש שונות מסויימת בין הניירות השונים אך מיכוון שאין מאחוריהן בטחונות שונות זו לא גדולה במיוחד ולפיכך יש לבחור בעת ביצוע ההשקעה בסדרה שתיהיה בעלת פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר עבור המשקיע תוך התאמת לוח הסילוקין והמח”מ של הנייר לזמן ההשקעה הרצוי – ונתונים אלו משתנים אף בטווח התוך-יומי ולכן אין טעם לדון בהם.

כמובן שבניגוד למה שנאמר באמצעי התקשורת השונים לגבי כדאיות ההשקעה באגח מול כדאיות ההשקעה במנייה – מי שמאמין ביכולת החברה לשלם ובאי פגיעה בנכסים האמיתיים אותם מחזיקה החברה, כלומר התאוששות החברה – למרות הכל השקעה במניית החברה, במקרה זה ספציפי, כנראה עדיפה על השקעה באגח, במיוחד בטווח הזמן הקצר וזאת חרף העליות האחרונות שכן הפער למחיר הראלי עוד גדול.

עוד כמה מילים על מניות…

למרות התמחותי בתחום האגח בתשואה גבוהה השקעה במניות במקביל לאגח בכל תיק הינה בגדר חובה – בדיוק באותה מידה שאין לבצע השקעה במניות בלבד.

ואם כבר הזכרנו את מניית אלביט הדמיה, היא כמובן לא לבד בתחום הניירות שנפגעו ושמחירי השוק שלהם ירדו מעבר לכל פרופורציה מסיבות שאינן מוצדקות, לפחות על פי התיאוריות הכלכליות. יש כמובן להבחין בין ירידות שנבעו מסיבות קונקרטיות לבין אלו שירדו בגלל מגמה שלילית וירידות רוחביות במשק.

דגש לדעתי יש לשים לב במניות חברות האנרגיה (סקטור חיפושי הגז נפט) שנפגעו במחירם מעבר למה שניתן היה לצפות. דגש יש לשים לב לדעתי על החברות הגדולות שלהן חשיפה למספר בארות/איזורים המחזיקות בנוסף לכך בנכסים ממשיים נוספים (פירוט על הסקטור והשוואת עדיפות ההשקעה בין החברות הגדולות לקטנות ניתן למצוא כאן – מניות סקטור הגז והנפט – השוואת מניות).

דוגמה טובה כמובן הינה מניית חברת דלק אנרגיה (565010) שכבר ביצעה תיקון של יותר מ-30% מהשפל, אך היד עוד נטויה ובטווח הקצר אני צופה כי התיקון שבה עוד ימשך. מי שמחפש תשואה גבוהה יותר יכול למצוא אותה הן במניית דלק קידוחים (475020) והן במניית אבנר (268011).

לסיכום – השקעות לקראת 2012

נכון שאנו לאחר תיקון וייתכן כי אכן מדובר בתיקון לפני המשך ירידות רוחביות בשוק, אך חשוב לזכור כי משברים באים והולכים, שיאים נשברים והשימוש במושגים ראלי והתרסקות כבר הופכים להיות דבר שבשגרה. כן השוק תנודתי וכן יש סיכונים – אין דבר כזה השקעה בטוחה מובטחת תשואה, אך בחשיבה לטווח ארוך מי שאינו מפחד בזמנים קשים ויודע לתמחר את מה שהוא קונה – בסופו של דבר רושם רווח כאשר מסתכלים על התמונה הגדולה.

זו גם הסיבה שאני אישית מחבב השקעה באגחים יותר מאשר במניות – אחוזי התשואה יכולים להיות זהים, אך אגח נותן לך שתי דברים שמנייה לא – דבר ראשון עדיפות במקרה של התממשות התרחיש השלילי ודבר שני זמן קצוב להשקעה, שכן בעוד מנייה יכולה לדשדש זמן רב, לוח הסילוקין של האגח גורם למחיר להצמד למצבה האמיתי של החברה. בסופו של דבר אגח משלם או לא והציפייה לתשלום בפני עצמה היא שתגרום למימוש מרבית פוטנציאל הרווח – ועל כך המשקיע המתוחכם צריך לסמוך ועל פי זה נדרש מימנו לבנות אסטרטגיית השקעה.

כניסות למאמר ממנועי חיפוש:

• תחזית כלכלית 2012
• השקעות 2012
• תחזית כלכלית לשנת 2012
• השקעה סולידית 2012
• השקעה בטוחה
• השקעה 2012
• מניות להשקעה 2012
• מניות 2012
• אגח 2012
• השקעה סולידית

פורטל חדשות משאבי האנוש של ישראל פונה לקהל של עובדי ומנהלי משאבי האנוש על כל נגזרותיו. מדובר באוכלוסיה המוערכת ב- 50 אלף איש בישראל הנמצאת בצומת ההחלטות של מרבית מהחברות במשק.

HRus עוסק בין השאר במינויים חדשים במשק, שינויים ארגוניים ופיתוח ארגוני, השתלמויות עובדים והדרכה, פנסיה וגמל, הטמעת מערכות חדשות, הסכמי עבודה וסכסוכי עבודה. כמו כן נסקר כנסים ואירועים שונים הקשורים לענף ואף ימי כיף והטבות מיוחדות לעובדים.

בנוסף ניתן למצוא בפורטל גם כתבות ומאמרים בנושאים הבאים:

שכר – מרכיבי שכר, פנסיה, גמל, תמרוץ ותגמול.
כללי למשאבי אנוש – גיוס, השמה, מיון, ניוד, שימור, הערכת עובדים והנעת עובדים.
יחסי עבודה – ארגוני עובדי, וועדים, זכויות עובדים ומעסיקים, סכסוכי עבודה ופסיקות דין.
מנהל ולוגיסטיקה – אבטחה, ארגון ירוק, ביטוח, הסעדה, ליסינג, מיזוג, מעליות, ניקיון, דואר ושליחויות…

כמו גם בנושאים: רווחה, הדרכה, בריאות, ועוד… וכן ראיונות עם מנהלים בכירים ומנהלי משאבי אנוש בארגונים ובחברות שונות בנושאי משאבי אנוש.

כניסות למאמר ממנועי חיפוש:

• פורטל משאבי אנוש
• מצגת משאבי אנוש
• מצגות משאבי אנוש
• מצגות במשאבי אנוש
• מצגות למשאבי אנוש
• פורטל חדשות

בעל השליטה בחברת אלביט הדמיה חייב לבנק באופן אישי חוב שעבורו יש שיעבוד על מניות החברה המוחזקות על ידיו באופן אישי. מחיר המניות ירד ומתקרב לאופציה של דרישת פרעון המיידי של החוב השמורה לבנק. אך האם הדבר מוצדק, האם חוב אישי של בעלים צריך להשפיע או באמת מפשיע על יכולת החברה להחזיר חובותיה או על שווי החברה עצמה?

בעקרון לא – שכן חוב חיצוני לחברה לא צריך להשפיע על ביצועיה באופן ישיר – והרי לחברה אין קשר לחוב עצמו. מנגד ניתן לטעון שני טיעונים לקשר עקיף שיכולים להסביר את הירידות החדות בשווי ניירות (מניות ואגחים) של חברת אלביט הדמיה:

1. הבעלים יפעל לרוקן את החברה מנכסיה בשביל להחזיר את חובו האישי. טיעון זה בפני עצמו, למעט במקרים הפליליים שלו, לא צריך להשפיע על שווי המניות עצמן – שכן אלו יהנו באותה מידה מתשלום הדבידנד. כמובן שיש חשש מוצדק בכיוון מבעלי החוב, אך גם להם יכולת ריסון ופיקוח על הנעשה בחברה.
2. הבעלים לא יכולים להחזיר את החוב מיכוון שהחברה עצמה לא סיפקה את יעד הדבידנד מלכתחילה שאמור היה לאפשר את תשלום החוב – ולמרות שיש בכך השפעה על מחיר המנייה, היא כבר מתומחרת פנימה – לכן גם ירדה והתחילה את הבעיה מול הבנק. דבר זה לא צריך להשפיע ישירות על האגח גם כן – שכןן הכל היה ידוע והדבר היחיד שיכול להשתנות במקרה זה הוא הבעלים, אך גם אם הבנק יתפוס בעלות על המניות, אין הדבר צריך להשפיע על יכולת ההחזר של החברה – ולכן לא צריכה להיות לכך השפעה ישירה על מחיר האגח בשוק (ובטח ובטח לא משמעותית כפי שאנו רואים בימים האחרונים).

להערכתי מדובר בפניקה נטו באופן כללי, הרי מדובר בחוב של חברת האם ולי כמחזיק אג”ח לא ממש משנה מי יחזיק בחברת האם – זיסר או בנק פועלים – החוב מולי עומד וקיים – ואם לא ישולם “אני” הקח את חברת הבת (אלביט הדמיה או פלזה) מהבעלים – ולא משנה מי הוא…

לכן הסיכון בפני עצמו לא השתנה והירידות בכל מקרה (גם אם היו צריכות להיות בגלל תמחור לא נכון של הסיכון) – באו בגלל סיבה שאיננה רציונלית לחלוטין (כלומר הסיכון אינו השתנה כלל, ייתכן כי מלכתחילה לא תומחר באופן הוגן – אך זהו כבר נושא לדיון אחר).

אך השאלה האמיתית צריכה להיות ההשפעה של הרכישה העצמית של אגחים ע”י החברה על מחיר השוק של האגח. בקורס אנו עוברים על הסיטואציות השונות (מי רוכש? כמות רכישה? עיתוי? סגנון? יחס? פוטנציאל?…) – ולא הכנס לכל זה כאן.

בנקודה הסופית אני מאמין כי יחזור לעלות – עדיין נדרש לבחון את נקודת שינוי המגמה (למרות שכבר ניתן לראות ניצנים שלה היום).

אך צריך גם לזכור כמה דברים נוספים שלהם השפעה אפילו אם נצא מנקודת הנחה כי אכן מדובר בפניקה - ולהם השפעה ישירה על האפשרות להמשך ירידות!

יש חשש ממשי מהורדת דירוג, וגם אם ההורדה עצמה חסרת משמעות – היא תשפיע על השוק. כמו כן הסנטמנט השלילי בשוק ופדיון הקרנות לא מבחינים בין הניירות ולכן כאשר הכל יורד סביר להניח כי נייר זה עדיין לא ישנה את כיוונו.

בסיכומו של דבר ראינו ירידות בגלל הודעות שאינן קשורות באופן ישיר לאלביט הדמיה (למרות שישנה השפעה וקשר עקיף). אני כן חושב שנראה את הניירות חוזרים לעלות בעתיד וכי המחיר הנוכחי יראה נמוך, אך:

1. אנו עוד נראה ירידות לפני שנראה עליות.
2. אני מאמין כי לא יחזור מהר כל כך לשיא הקודם שכן היה מתומחר גבוה מדי (ועוד יש את השפעת עליית הריבית).

כניסות למאמר ממנועי חיפוש:

• אלביט הדמיה אתר החברה
• אלביט הדמיה
• HRHSU NJHRHO
• זיסר פועלים
• השפעת רכישה עצמית על מניה
• השפעת רכישה עצמית על מחיר המניה
• בנק הפועלים חייב אלביט הדמיה
• אתר ירידות
• אלביט הדמיה רכישה חוזרת
• אלביט הדמיה ינואר 2012

לאלביט הדמיה 6 סדרות חוב (אלביט הדמיה אגח א-ו) ולחברת פלאזה סנטרס 2 סדרות חוב (פלאזה סנטרס אגח א-ב). החוב מול הסדרות גדול הרבה יותר מסך החוב שמתוכנן להרכש עם בכלל.

החלוקה של ה- 300 מיליון המיועדים מחולקים חצי-חצי בין החברות (כלומר החברה הגבילה קנייה של 150 מיליון על מול כל חברה [מול כל הסדרות שלה]). כמובן שיש גם משמעות לסדרות השונות ולתמהיל בניהם.

יש סט של שיקולים שנדרש לקחת בחשבון – ושעבורו יש להכיר את החברה לעומק. סדרות החוב הם בעלי מח”מ שונה וזמני פדיון שונים – מה שיכול להביא לכך שבשוק הם מתומחרות בתשואה שונה.

קנייה של נייר במחיר נמוך (לרוב בעל תשואה גבוהה, אך לא בהכרח – תלוי במח”מ – כפי שנלמד בשיעור) מניבה רווח הוני גבוה יותר לחברה באופן מיידי – החברה מוחקת חוב של פארי על מול מחיר הקנייה – ההפרש נכנס לרווח ההוני של החברה ומדווח בדוחות תחת סעיף מימון.

קנייה של נייר בעל תאריך פדיון קרוב – מצמצמת את הצורך בתזרים עתידי (ובכך מורידה סיכון בהמשך הדרך).

יש לבחון מול גודל הסדרות, כמו גם מול הרווח הפוטנציאלי של החברה ולנסות להגיע למסקנה מה יהיה בעדיפות החברה לרכוש (אלו מסדרות החוב).

אם נניח לרגע שיש הפרש גדול בין המחירים של הסדרות השונות – סביר יותר להניח כי החברה תפעל לרכוש מהנייר הזול (רושמת רווח הוני גדול יותר) – ולכן יש עדיפות להשקעה דווקא שם.

אם לחברה יש בעיה תזרימית (עתידית) יכול להיות שתפעל דווקא שם (במיוחד עם אחוז הפדיון הקרוב גדול והמחיר נוח) ולכן תיהיה עדיפות להשקעה שם.

בכל מקרה כאשר (ואם) יתחילו לרכוש – כלל הסדרות יהנו מעלייה – שכן הפער בין המחירים (באחוזים בשקלול ה”סיכון”) – לא צריך להשתנות משמעותית.

כניסות למאמר ממנועי חיפוש:

• אלביט הדמיה אגח א
• אלביט הדמיה אגח ו
• אלביט אגח ו
• מה גודל החוב של אלביט הדמיה
• סיזר אלביט הדמיה
• פלאזה סנט אגח
• פלאזה סנט אגח א
• פלאזה סנט אגח ב
• פלאזה סנטרס רכישה חוזרת
• רכישה עצמית אגח בנכיון

אני משתדל לענות אליהם באופן אישי, אך צריך להבין כי אין כזה דבר המלצה גלובלית, יש להתאים את ההשקעה באופן מלא למשקיע ולרצונותיו ולפיכך יש לענות על מספר רב של שאלות ולבחון מספר גדול של פרמטרים – לרוב כאשר למשקיע עצמו אין את הנתונים או ההבנה הנדרשת בשביל לספקם!

ובכל זאת, כל ניסיון לתת מעטפת כולשהי להשקעות מסוג זה – שמיטבן נוטות לאגחים הבטוחים מסתכמת במספר נקודות מבחן – בלי להיכנס לפרטים…

כעקרון כמי שמאמין שבאגחים בטוחים נדרש המשקיע לכסות גם על אפשרות של מדדים, אני אישית מאמין כי ישנה עדיפות לכניסה דווקא לאגחים צמודי מדד ולא צמודי ריבית. נכון הריבית עוד תעלה (נכון לזמן כתיבת שורות אלא), אך היא תעשה זאת כאשר המדדים ירימו שוב ראש (פער הריביות לא יכול לגדול אם אין חשש ממדדים גבוהים) ולכן הדברים אקויולנטיים.

לעומת זאת במקרה של התפרצות אינפלציונית (דבר שיש לשמור מפניו תמיד), צמודי הריבית עלולים להפסיד… וזה מעלה את השאלה של טווח זמן ההשקעה כפי שמתואר למעלה.

בגלל שאנו יודעים שהריבית צריכה לעלות (שוב נכון לזמן זה) ובגלל שאנו רוצים למקסם את הרווח העתידי שלנו, אני אישית מאמין כי ישנה עדיפות ללכת על המחמים הקצרים – ללא קשר למשך ההשקעה הרלונטי. בהנחה שאנו יודעים כי הריבית במשק צריכה לרדת – אנו צריכים לנקוט בגישה הפוכה! הליכה למחמים הארוכים כמובן מכניסה סיכון נוסף של חוסר וודאות לגבי העתיד. בזמנים רגילים שבהם אין צפי לשינוי הריבית שוב הליכה על המחמ הקצר טנטרל לרוב את הסיכון מנפילת שוק – והדבר נכון במיוחד באגחים – כי אלו בסופו של דבר משלמים – ולכן גם במקרה של נפילה מועד התשלום עוד יגיע.

כלומר בכל מקרה אני חושב כי גם כעת (כפי שכתבתי בעבר) יש עדיפות למחמ הקצר ומי שרוצה להשקיע לטווח ארוך עדיף לו לקנות מח”מ קצר ולהשקיע את הקבלות פעם נוספת בעתיד – ולא לבנות על קנייה בודדת של ניירות לכלל טווח ההשקעה, למעט אותם מקרים בטוחים המוסבקים למעלה.

התשואות באגחים הבטוחים נמוכות וברור שהם יעלו עם עליית הריבית ולכן החשיבות הגדולה של מח”מ קצר (בעיקר בצמודות).

אלו אגחים עונים על הדרישות? ישנם מספר לא מבוטל, אך כמי שלא חושב שיש להשקיע באגחים בתשואה אפסית בשוק עם צפי ריבית עולה, תנודתיות וחוסר יציבות – אני לא רואה לנכון למנות אותם בשמם.

על מול התקבול שניתן לקבל היום בשוק ניתן באותה המידה כבר לשים לטווח קצר גם בפקדונות (שבהם הריביות התחילו לחזור) וגם באפיקי השקעה אחרים שיניבו למשקיע תשואות גבוהות הרבה יותר בסיכון סביר… אך זו רק דעתי.

כניסות למאמר ממנועי חיפוש:

• אפסק פירוק
• אגחים
• פירוק אפסק
• אגח ברזיל
• אגח עם בטחונות
• אגחים ברזיל עים ביטחונות
• אלקטר-במומ לרכישת פע\ דלקיה בתחום פרויקטים של מערכות אלקטרו
• פקדונות צמודים לטווח קצר
• קווינקו אגח בטחונות